ר' יהודה החסיד חי במחצית השנייה של המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13, בתקופה מכרעת בתולדותיה של יהדות אשכנז, לאחר גלים של פרעות ורציחות מידי הצלבנים. דמותו נשמרה בזיכרון ההיסטורי היהודי כדמות מיוחדת במינה וסביבו נכרכו אגדות שהילכו קסם על הדורות הבאים.
ספר זה הוא ניסיון לפרש מסורות מספרות הקבלה המתייחסות לגוף האלוהי הנשי. ריכוזן של מסורות אלה במחקר מיוחד מסב את תשומת הלב לפן חשוב של ספרות הקבלה: היותה של האלוהות בעלת בחינות זכריות ובחינות נקביות כאחת.
הספר דן בדגמים של היחס בין הכוח האלוהי לכוח האנושי בספרות המיסטית היהודית. דגמים אלה חולצו מתוך שלל טקסטים, שרבים מהם נמצאים בכתבי יד וטרם נידונו במחקר.
הקובץ נחלק לשלושה חלקים: סוגיות תאורטיות, מיתוסים בעת העתיקה ובימי הביניים ונוכחות המיתוס בעידן המודרני. הספר מבוסס על מושב בקונגרס העולמי הי'ב למדעי היהדות, תשנ'ז, ועל כינוס בנושא המיתוס היהודי.
